The word זול means cheap and is used in spoken Hebrew in all kinds of interesting ways. For example, what’s זיל הזול? Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Zol – Cheap – זול

Periferia – Periphery, places outside the big cities – פריפריה

Yoker ha-mihya – Cost of living – יוקר המחיה

“Ad achshav ha-amira hayta ke’ilu, lechu la-periferia, ba-periferia zol, az hine halachnu laperiferia, ve-pitom po anachnu magi’im lemehirim shel tel aviv.” – Until now everybody said ‘go to the periphery, it’s cheap there. So we went there, and suddenly we get to Tel Aviv prices’ – עד עכשיו האמירה הייתה כאילו, לכו לפריפריה, בפריפריה זול. אז הנה הלכנו לפריפריה ופתאום פה אנחנו מגיעים למחירים של תל אביב

Mehirim zolim – Cheap prices – מחירים זולים

Shuk ha-carmel – Tel Aviv’s ha-carmel market – שוק הכרמל

Be-zol – For cheap – בזול

Liknot mashehu be-zol – To buy something for cheap – לקנות משהו בזול

Rak ha-yom – Today only – רק היום

Zil ha-zol – Cheaply, on sale – זיל הזול

Hazol hu ha-yakar – The cheap is the expensive – הזול הוא היקר

Tisot zolot midai – Overly cheap flights – טיסות זולות מדיי

Hatsi mechir – Half price – חצי מחיר

Stalbet – Chill – סתלבט

“Ha-shir asa lanu achla shel shivuk aval hafuch” – The song did us great marketing, but in the wrong way – השיר עשה לנו אחלה של שיווק אבל הפוך

“Lo zol po. Shelo ledaber al ze she-en diyur.” – It’s not cheap here. Not to mention the fact that there is no available housing – לא זול פה, שלא לדבר על זה שאין פה דיור

Zol – Common, vulgar, unrefined – זול

Ze margish zol – It feels cheap – זה מרגיש זול

Lehozil – To lower the price – להוזיל

Hozala – Price reduction – הוזלה

Mivtsaei hozalot – Sales – מבצעי הוזלות

Mechirim muzalim – Reduced prices – מחירים מוזלים

Playlist and Clips:

KAN TV – Ba-periferia zol?

Hadashot 13 – Shuk Ha-carmel celebrates 100 years

Natan Cohen – Zil Ha-zol (lyrics)

Full Trunk – Stalbet ba-kibbutz (lyrics)

Ep. no. 135 about yatsata be-zol

Ep. no. 148 about sales

Ep. no. 438 about deals

“I don’t know” is one of the most important things you need to know how to say in any language. Guy explains how to say to someone that you don’t have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ani lo yode’a / yoda’at – I don’t know – אני לא יודע / אני לא יודעת

“Lo yode’a, slicha” – Sorry, I don’t know – לא יודע, סליחה

Ani mamash lo yode’a/yoda’at – I really don’t know – אני ממש לא יודע/יודעת

Kshe’at omeret lo, le-ma at mitkavenet? – When you say no, what do you actually mean? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת

“Kshe-isha omeret lo, hi mitkavenet le-lo” – When a woman says ‘no’, she means no – כשאישה אומרת לא, היא מתכוונת ללא

Me-efo ani yodea – How would I know? – מאיפה אני יודע/ת

Me-efo li lada’at? – How would I know? – מאיפה לי לדעת

Me-efo ani eda – How would I know? – מאיפה אני אדע

Ani yode’a, ani? – How do I know? – אני יודע, אני

Ein li musag ma osim – I don’t have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים

Yesh lach/lecha ulay musag… – Do you have a clue… – יש לך אולי מושג

Ein li shemetz shel musag – I don’t have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג

Ana aref? – How do I know (Ar.) – אנא עארף

Ana arfa – I know (Ar., f.) – אנא עארפה

Playlist and Clips:

Ha-tarnegolim – Kshe’at omeret lo (lyrics)

Carolina – Machma’ot (lyrics)

Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)

Tamer Hosny – Ya’ani Khalas

Latifa – Ana Arfa

Shalom Hanoch – Lo Yode’a Eich Lomar Lach (lyrics)

Today Guy talks about word eizé, “what a,” a word we frequently use in various contexts. How do we use it, and what happens when we add it to mashehu, “something,” or mishehu, “someone”?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eizo mis’ada – What a restaurant – איזו מסעדה

Eize mis’ada (coll.) / Ssssé mis’ada – What a restaurant – איזה מסעדה

Eize basa – What a bummer – איזה באסה

Eize ben adam – What a person – איזה בן אדם

Eize fashla – What a mess-up – איזה פשלה

Eize hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות

Eize hisachfut! – That’s so over-the-top! – !איזה היסחפות

Eize keta/kta’im – How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים

Eize keif lishmo’a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע

Eize yoffie – How great – איזה יופי

Eize nefila – What a flop – איזה נפילה

Eize fisfus – What a bummer – איזה פספוס

Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות

Eize hultsa lilbosh, zot o zot? – Which shirt should I wear, this one or that one? – איזה חולצה ללבוש, זאת או זאת

Eize rofe – Which doctor – איזה רופא

(Be-) eize yom? – On what day? – איזה יום

Chikiti eize sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה

Tamlits li al eize sefer – Could you recommend a book for me? – תמליץ לי על איזה ספר

Haya sham eize mishehu – There was some guy there – היה שם איזה מישהו

Tavi eize mashehu – Get me something – תביא איזה משהו

Playlist and Clips:

Dudu Tassa – Eize Yom (lyrics)

Dalia Amihud – Eize Ben Adam (lyrics)

Ep. no. 51 about yofi

Ep. no. 108 about basa, bummer

Ep. no. 112 about rishmiyoot, formality

Ep. no. 115 about fisfoos, loss

Ep. no. 118 about nefila, flop

Ep. no. 132 about keta, gag

Ep. no. 137 about hagzamot, exaggerations

Ep. no. 143 about fashla, mess-up

When and how do you properly use the Hebrew root בצע? And where might we hear the phrase, רוצה לשמוע על המבצעים שלנו?

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Mivtsa – Military operation – מבצע

Mivtsa be-hanuyot – Sale – מבצע בחנויות

Ha-mivtsa shel ha-medina – The best sale in the country – המבצע של המדינה

Rotse lishmo’a al ha-mivtsaim shelanu?’ – Do you want to hear about our special sales? – רוצה לשמוע על המבצעים שלנו

Bitsoo’a – Implementation, execution, carrying out; performance – ביצוע

Yesh od bitsoo’a la-shir ha-ze – There is another version of this song sung by another singer – יש עוד ביצוע לשיר הזה

Ha-shir tov, ha-bitsoo’a pachot – The song is good, the execution, the performance, is less so – השיר טוב, הביצוע פחות

Ha-bitsoo’im shel ha-oved / ha-ovedet – Worker’s performance – הביצועים של העובד/ת

Levats’ea et ha-aavara – To conduct the money transfer – לבצע את ההעברה

Hi holechet levatse’a achshav targil mesubach – She is now going to perform a difficult routine, a difficult exercise – היא הולכת לבצע עכשיו תרגיל מסובך

Mevatse’a, mevatsaat, mevats’im – Performers – מבצע, מבצעת, מבצעים

Be-vitsoo’a ha-tizmoret haphilharomnit shel vina – Performed by the Vienna Philharmonic Orchestra – בביצוע התזמורת הפילהרמונית של וינה

Bootsa – done – בוצע

Lehitbatsea – To be carried out, to be conducted – להתבצע

Bo ani asbir lecha, bo’i ani asbir lach, eich ze yitbatse’a – Let me explain to you how it will be performed – בוא/בואי אני אסביר לך איך זה יתבצע

Playlist and Clips:

Ha-mivtsa shel ha-medina

Yankale Rotblit – Mivtsa HaNesher

Ep. 148 about sales HEB

Ep. 334 about haavara, transfer HEB

Ep. 404 about war, milhama HEB

The word רועד means shivering, shaking, and in this episode Guy explains its meaning and usage. Along the way we learn to say earthquake, and vibrato.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Roed – Trembling, shivering – רועד

Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech – When you called your voice trembled – כשצלצלת רעד קולך

Ha-kol shelach ra’ad – Your voice was trembling – הקול שלך רעד

Lir’od me-rov hitragshoot – To tremble out of excitement – לרעוד מרוב התרגשות

Roed mi-pahad – Trembling from fear – רועד מפחד

Roed me-ha-mivchan – Trembling from the exam – רועד מהמבחן

Ra’ad – Shivering, trembling – רעד

Re’ida – Shivering – רעידה

Re’idot / ra’ad ba-yadayim – Shivering in the hands – רעידות / רעד בידיים

Re’idat adama – Earthquake – רעידת אדמה

“Al titnu la litpos etchem lo muchanim” – Don’t let it catch you unprepared – אל תתנו לה לתפוס אתכם לא מוכנים

Re’idot mishneh – Aftershocks – רעידות משנה

Har’ada – Vibrating, shaking – הרעדה

Lehar’id – To vibrate – להרעיד

Dai lehar’id et ha-shulchan – Stop rocking the table – די להרעיד את השולחן

Avar bi ra’ad – A chill ran down your spine – עבר בי רעד

Playlist and Clips:

Nurit Galron – Kshe-tsiltsalt ra’ad kolech (lyrics)

How not to tremble before public speaking

Benny Amdursky – Ha-na’ara me-ipanema (lyrics)

Re’idat adama

Vibrato – Har’ada

The Hebrew word רעל means poison. Its root provides us with interesting words related to the military and to bosses, some of whom make our work environments toxic.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Ra’al – Poison – רעל

Re’alim – Poisons – רעלים

Ra’al neged achbarim – Mouse poison – רעל נגד עכברים

Ra’al neged chuldot – Poison against rats – רעל נגד חולדות

Nikuy re’alim – Detoxification – ניקוי רעלים

Sadnat nikuy re’alim – Detox workshop – סדנת ניקוי רעלים

Raalan – Toxin – רעלן

Noged ra’alanim – Neutralizes toxins – נוגד רעלנים

Ru’ach ha-lechima, Rahal – The fighting spirit – רוח הלחימה, רה”ל

“Ani rotse lir’ot raal ba-einayim” – I want to see in your eyes the enthusiasm to fight – אני רוצה לראות רעל בעיניים

Ra’il – Toxic – רעיל

Homarim re’ilim – Toxic, poisonous substances – חומרים רעילים

Svivat avoda re’ila – Toxic work environment – סביבת עבודה רעילה

Avira re’ila ba-avoda – Toxic atmosphere at work – אווירה רעילה בעבודה

Ma’arechet yechasim re’ila – Toxic relationship – מערכת יחסים רעילה

Benadam ra’il – Toxic person – בנאדם רעיל

“Hashash she-ha-iranim yenasoo lehar’il et mekorot ha-mayim be-israel” – Fear that the Iranians will try to poison water sources in Israel – חשש שהאיראנים ינסו להרעיל את מקורות המים בישראל

Lehar’il mishehu – To poison someone – להרעיל מישהו

Lehar’il et ha-avira – To poison the social atmosphere – להרעיל את האווירה

Har’ala – Poisoning – הרעלה

Har’alat mazon – Food poisoning – הרעלת מזון

Hu hur’al – He was poisoned – הוא הורעל

Tapu’ach mur’al – Poisoned apple – תפוח מורעל

Hayal mur’al – A soldier who is excited about army life – חייל מורעל

Mur’al al ha-tsava – Obsessed with military – מורעל על הצבא

Playlist and Clips:

Or Litman – Ra’al (lyrics)

Nikuy re’alim

Lehar’il et ha-mayim

Omer Moskovich – Lo Zman Tov (lyrics)

Lahakat Ha-nachal – Haver sheli mur’al al Ha-tsava

The Hebrew word אירוע means an event, most often a happy event, like a wedding or bar/bat mitzvah. But its usage has changed lately. Guy explains.

Hear the All-Hebrew Episode on Patreon

New Words and Expressions:

Eru’ah yeri – Shooting – אירוע ירי

Eru’ah dkira – Stabbing – אירוע דקירה

Eru’ah mitgalgel – Developing event – אירוע מתגלגל

“Yesh li eru’ah” – I have an event (wedding, bar/bat mitzvah) – יש לי אירוע

“Slicha, atem osim eru’im?”- Do you do events? – סליחה, אתם עושים אירועים

“Wai, yesh li maleh eru’im ha-hodesh” – Oh no, I have many events this month – וואי, יש לי מלא אירועים החודש

Bein avodot – Between jobs – בין עבודות

Eru’ah hevra – Company event – אירוע חברה

“Le-hazmanat eru’im” – To book an event – להזמנת אירועים

Eru’ah hokara – Tribute – אירוע הוקרה

“Eru’ah hokara le-tsivtey hachinuch shel ha-ir bat yam” – A tribute to the teachers and educators of the city of bat yam – אירוע הוקרה לצוותי החינוך של העיר בת ים

Erua hokara le-mishehu – Tribute to someone – אירוע הוקרה למישהו

Eru’ah be-hafrada / eru’ah nifrad – An event with separation between men and women – אירוע בהפרדה / אירוע נפרד

“Ani nichnas la-eru’ah” – I am getting into this – אני נכנס לאירוע

“Ze lo ha-eru’ah” – It’s not the same – זה לא האירוע

“Ze eru’ah acher / shoneh” – It’s a different thing altogether – זה אירוע אחר/שונה

“Ani ba-eru’ah”- I am on the case – אני באירוע

Playlist and Clips:

Shuli Rand – Eru’ah Mitgalgel (lyrics)

Eru’a hokara – Tribute

Eru’ah be-hafrada

“Ani nichnas la-er’ua”

Kama lehavi – The event gift calculator

Ep. no. 103 about dkira, stabbing

Ep. no. 220 about ‘yesh li eru’ah’ HEB

Ep. no. 243 about eru’ah be-hafrada HEB