איזה כיף לי לשתף אתכן בפרק שהקלטתי עם ליאור רותם גורדון ולי-אור סלע - שתי נשים מדהימות שהחיבור ביניהן יצר את "היברידיות". הן לא רק מדברות על שיתופי פעולה וחיבורים אנושיים - הן מדגימות סוג חדש של מנהיגות שמבוססת על אותנטיות, שקיפות ואומץ להיות פגיעות.

היברידיות”, הן מביאות גישה חדשנית ומרעננת לעולם הקהילות הדיגיטליות. הן משלבות את העומק של הנחיית קבוצות מסורתית עם ההבנה של המרחב הדיגיטלי, ומלמדות איך להוביל קהילות בדרך שיוצרת חיבורים אמיתיים גם מעבר למסך. זו בדיוק הסיבה שרציתי להיפגש איתן - להבין איך אפשר להיות מנהיגים אותנטיים בעידן הדיגיטלי.

בשיחה שלנו, הן חולקות תובנות עמוקות על המנהיגות החדשה שהעולם צריך היום - כזו שלא מפחדת להודות כשהיא לא יודעת, שמשתפת בתהליכי קבלת החלטות, ושיודעת ליצור מרחב שבו כל אחד יכול להביא את עצמו. הן מדברות בכנות על האתגרים בדרך ועל הכוח שיש בשותפות אמיתית.

איך לוקחים את הקסם של מפגש פנים מול פנים ומתרגמים אותו למרחב הדיגיטלי? איך יוצרים מרחב שמאפשר אותנטיות ופגיעות? איך מובילים בעידן הדיגיטלי בצורה אנושית ומחברת? ואיך בונים קהילה שהיא הרבה יותר מסתם קבוצה בפייסבוק?

בפרק הזה תמצאו אוצר של תובנות מקצועיות על בניית קהילות, לצד שיחה כנה ואותנטית על האתגרים של נשים בעולם העסקי, על החשיבות של תמיכה הדדית, ועל איך אפשר להצליח בלי לוותר על מי שאנחנו.

אני מזמינה אתכן להאזין לשיחה הזאת שהיא לא פחות משיעור בחיבור אנושי אמיתי, בשותפות, ובאומץ להיות מי שאנחנו. תהנו!!

המסע שלי עם דימוי גוף, אוכל, וקבלה עצמית התחיל הרבה לפני שהבנתי כמה הוא מהותי בחיי. כילדה גבוהה מהרגיל, תמיד הרגשתי "שונה". הסביבה הגיבה בהערות על איך שאני נראית, על הבגדים שלי, ועל "איך דברים אמורים להיות". המשפטים הקטנים ששמעתי, כמו "את לא צריכה את זה," ליוו אותי שנים רבות, מבלי שהבנתי את השפעתם על הדרך שבה ראיתי את עצמי ואת הגוף שלי.

שנים רבות עסקתי בשינוי אידאל היופי – ניסיתי לשנות את העולם שמחוץ לי. אבל היום אני מבינה שהשינוי האמיתי חייב להתחיל מבפנים. כשאנחנו מחוברות לעצמנו, הכל מתחיל להתחבר – דימוי גוף, מערכות היחסים שלנו, והמסרים שאנחנו בוחרות להעביר הלאה.

את שרי גל רוזנבלום, פסיכולוגית מלאת חוכמה ורגישות, הכרתי כשהשתתפה בקורס "פודקאסט משלך", שם התחברנו כמובן סביב השיח על נשיות ודימוי גוף. שרי הקימה את הפודקאסט שלה ״בחזרה לבסיס - הורות בעיניים טובות״, וכאן היא מתארחת אצלי ב"ג'וסיטוק".

אחת המתנות הגדולות שקיבלתי במרחב הפודקאסט היא האפשרות לקיים בדיוק את השיח שאני זקוקה לו ברגע נתון . שרי לימדה אותי על משולש ההתקשרות בין הורה, ילד ואוכל וזה היה ממש סשן טיפולי בשבילי! (ותודה על זה שרי!)

אין על הרגעים שבהם הנקודות מתחברות – כשפתאום ברור איך כל החלקים במסע שלנו מתכנסים למקום הנכון.

אני מזמינה אותך להצטרף אליי, להקשיב, ולראות איך גם אצלך הכל יכול להתחבר – מבפנים. 🍒

לאינסטגרם של שרי גל רוזנבלום >>>

לפודקאסט ״בחזרה לבסיס״ >>>

עריכה: שני גלבע

את עמית פגשתי לראשונה במפגש חיבורים, הוא היה הגבר היחיד. מה שהיה מעניין במיוחד זה שזה בכלל לא הפריע לו. הוא פשוט מתעניין בעולמות תוכן האלו ואין לו שום בעיה עם זה שהוא הגבר היחיד במרחבים האלו.

עמית מסטצ'קין מתעסק באוכל, קולינריה וקיימות, אבל ברור שזה הרבה יותר מזה. היחסים שלנו עם האוכל שאנחנו אוכלים, היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים סביב אוכל.

הפתיע כמה שחשבתי שאני יודעת, וכמה יש עוד ללמוד!!! זה פרק שגרם לי לעצור ולחשוב על איך אני חיה – על הקצב שלי, על הבחירות שלי, על איך אני יכולה לעבוד פחות, לבשל יותר, לחסוך במקום הנכון ולאפשר לעצמי את מה שהכי מדויק לי.

עמית מביא גישה מעוררת השראה על צמצום בזבוז מזון, אבל זה הרבה מעבר לזה: הוא מדבר על מערכות יחסים שאנחנו בונים דרך אוכל, על איך צבעים בצלחת יכולים לשנות את מצב הרוח, ואפילו על איך נוכל למצוא רגעי שקט בתוך הכאוס של החיים המהירים.

בפרק הזה, דיברנו על החיבור בין צרכים, ערכים ותשומת לב – בין מה שנמצא במקרר למה שנמצא בלב. בעיניי, זה לא רק פרק על אוכל, אלא על איך ליצור חיים מלאים ומשמעותיים מתוך הדברים הכי פשוטים ושל הימיום של החיים.

אני מזמינה אתכם להקשיב ולהתחבר לתובנות של עמית, ואולי גם לעצמכן...

לאינסטגרם של עמית מסטצ׳קין >>>

עדי (או בשם הביזנס - עדוש), היא אחת כזאת שנכנסת בדלת ומאירה את כל הבית באור וחיוכים, אבל תכלס כבר ידעתי את זה עליה עוד מהתיכון!!! עדי למדה כמה שכבות גיל מתחתי אבל את העיניים הכחולות שלה אני זוכרת כאילו זה היה אתמול!

עדי מלמדת על החיים דרך האוכל, עושה קסמים במטבח ובלבבות הפועמים של כל מי שאיתה בסביבה, היא חיה בקיבוץ בצפון, רק 13 ק”מ מהגבול, עם בן זוגה וארבעת ילדיה ומצליחה לייצר שפע פנימי וחיצוני גם בתקופות של אתגרים ואי-ודאות.

בפרק החדש של ג’וסיטוק ביזנס, שוחחנו על הכל - על איך היא מנהלת עסק מתוך מרחב של משמעות ואהבה, על סדנאות אוכל שהפכו לכלי חיבור וריפוי, ועל התובנה הכי חזקה שלה: ‘שפע זה לדעת להחזיק את הדרך, לא רק את התוצאה.’

עדי לא רק מלמדת להכין אוכל; היא מאפשרת לעצור, לנשום ולהתחבר. היא מספרת על רגעים שבהם הכאוס הגדול הפך לדחיפה קדימה - משבר הקורונה שלימד אותה לעצור, ועד המלחמה בצפון, שדווקא מתוכה נולדו שיתופי פעולה מרגשים וקהילות תומכות (כמו העמותה שאיפשרה לה להשקיע בפודקאסט הזה, ״זמן גליל מערבי״ תודה גם ממני !!!

השיחה הזו מלאה ברגש, השראה ותשוקה לאוכל טוב (כמובן!).אבל יותר מזה, היא תזכורת לכל אחת מאיתנו: גם כשנראה שהכל מתפרק - אפשר למצוא אור, ואפילו להמציא את עצמך מחדש.

איזה פרק מהמם זה, תהנו!!!

לאינסטגרם של עדוש >>>

לאינסטגרם של עמותת זמן גליל מערבי >>>

הוקלט באולפן ג׳וסיטוק >>> של ריי שגב

עריכהה וסאונד: שני גלבע >>>

בפרק הזה של "ג'וסיטוק" הייתה לי הזכות לארח את מלכה שיר שוורץ (או כמו שהיא אוהבת שקוראים לה - מלי), מחברת הספר שלושת הסמלים, מטפלת ברפואה הוליסטית, מדריכה ומלמדת טכניקות הגשמה עוצמתיות ופורצות דרך.

מלי הגיעה אליי אחרי שקיבלה אותי כמתנה מהתלמידות המהממות שלה, וכבר מהרגע שהיא נכנסה לבית שלי, הרגשתי את האנרגיה המיוחדת שלה. עוצמת הרכות אני קוראת לזה. עם הילה של מנהיגה אמיתית!

הבנתי שיש כאן מישהי שאני הולכת ללמוד ממנה המון ומהרגע שהדלקתי את המיקרופונים, השיחה התגלגלה בטבעיות לתוך עומקים שגרמו לי לחשוב, להרגיש ולשאול את עצמי שאלות.

מלי שיתפה בשיטה שלה, שמבוססת על פרשנות לסיפור פרעה מהתנ"ך, ובמרכזה עומד רעיון ה"שבע" - האני האמיתי שלנו. היא דיברה על איך לזהות מה נותן לנו אנרגיה ומה שואב אותה, איך להתמקד במה שבאמת חשוב לנו, ואיך להפסיק ללכת לאיבוד בתוך המירוץ של החיים, להפסיק לנטוש מטרות וללמוד להחזיק את הפשע בשתי הידיים.

זאת היתה חוויה מיוחדת בשבילי ואני מרגישה שזה עובר בפרק.

מזמינה אתכן להאזין לפרק ולגלות את עצמכן דרך הכלים שמלי מציעה, אני בטוחה שגם אתן תמצאו שם הרבה השראה ותובנות לחיים.

⁠לאתר של מלכה >>>⁠

הוקלט באולפן ג׳וסיטוק >>> של ריי שגב

עריכהה וסאונד: שני גלבע ⁠>>>⁠

הפרק הזה הוא לא רק ציון דרך, אלא חגיגה של חברות, חזון ועשייה. בפרק הזה אירחתי את טל אקרלינג, החברה המדהימה שלי, שיחד אנחנו מקימות את טוּגֵדֶּרְנֵס מועדון נשים שמביא את החיבור בין חדשנות, טכנולוגיה ותוכן, לצד רוחניות, וולביינג.

קראנו לפרק “אין כלום בחוץ”, כי אנחנו באמת מאמינות שהכל נמצא בפנים. שהחופש שלנו, היכולת לבחור, להגשים ולעשות—הם בידיים שלנו, בתוך המחשבות שלנו.

הפרק הזה הוא שיחה קרובה ומעוררת על כוחה של מחשבה, על איך אפשר ליצור מציאות, וגם על החברות שלנו, שהיא כוח עצום שמחזק אותנו כל הזמן.

אז אם אתן איתי כבר 100 פרקים, ואם זו הפעם הראשונה שאתן מצטרפות—אני מזמינה אתכן להקשיב, להרגיש ולקחת איתכן השראה לדרך שלכן.

תודה שאתן חלק מהמסע שלי,

ריי

מה יהיה? כולנו רוצות לדעת לחזות את העתיד. זאת הסיבה שהמקצוע של חיזוי טרנדים הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות. וככל שיש לנו יותר מידע זמין, כך הרצון לדעת עוד עולה ועולה. יש לי צמא בלתי נגמר לתוכן של ניתוח מגמות מפרספקטיבה רחבה ובכלל מזויות שונות, אני אוהבת ללמוד על זה בלי סוף.

בפרק הזה, אני מארחת את אור שלום, חזאית טרנדים המתמחה בצרכנות, לשיחה מרתקת על העולם החדש שסביבנו. בגלל המצב, אור לא יכלה להגיע אליי לאולפן, ובכל זאת החלטנו לקיים את השיחה. הפרק מוקלט מרחוק בתוכנת Riverside המצויינת.

בדקות הראשונות של הפרק אני מדברת על הקורס שאני פותחת בנובמבר ביחד עם מורן שפיצר. הנושא של שיתופי פעולה נשיים, כלכלה נשית SHE ECCONOMY, ביחדנס, זה נושא שאני אדבר עליו עוד הרבה השנה.

היה לי חשוב לומר כמה מילים על התצוגה של ויקטוריה׳ס סיקרט, שבה סוף סוף אשלי גרהאם זכתה לצעוד, בעיני - עשור מאוחר מידי. בכל זאת, זה נושא שקרוב מאד לליבי. דעתי על התצוגה שהיא מיושנת, חסרת מעוף, זולה ומנסה בכל כוחותיה להאחז בעבר. מעניין לראות שזה עדיין מצליח ומקבל חשיפה מאד מקיפה בכל הפלטפורמות, מה שאומר שהקאמבק הצליח. מעניין אתכן שנעשה דיפ דייב מיוחד על זה? תכתבו לי.

בשיחה עם אור - דיברנו על מגמות מעניינות בתעשיית התוכן והצרכנות, תוכן המחובר לערכים של מותג וגם על השינויים הכלכליים שמעצבים את השוק.

אור מדברת על מנוחה כתֵּמָה משמעותית שהיא חוקרת, כמה חשוב לתת למוח שלנו זמן לנוח, איך מנוחה יכולה לתרום לפרודוקטוביות, ולמה דווקא פחות עבודה מאפשרת לרעיונות הכי טובים להופיע.

אני לוקחת מהשיחה הזאת המון! מקווה שגם עבורך יש בה ערך. תהני!

לאינסטגרם של אור >>>

לניוזלטר של אור - קפיצה לעתיד >>>

בפרק הזה אני חושפת את מאחורי הקלעים של המסע העמוק והמרגש שעברתי יחד עם שרון שגב ושירלי אבנון קרייזל בפודקאסט "בראשית" – פרויקט שהפך לאי של שפיות בתקופה מטלטלת.

מאז השביעי לאוקטובר, החיים שלנו השתנו, והפודקאסט הזה הפך למקום בטוח שבו אנחנו בונות מחדש, מחפשות חיבורים וכוחות מתוך הכאב.

בדיוק לפני שנה, בדרך הביתה אחרי טקס "תשליך" עוצמתי, מצאתי את עצמי תקועה עם פנצ׳ר, בלי גלגל רזרבי, 6% בסוללה של הטלפון ועם מילה אחת בלב – "מתינות".

אז לא הבנתי עד כמה המילה הזו תשפיע עליי בהמשך הדרך, כשהגיע השבר הגדול. היום, אני יודעת שהמסע הוא לא רק להתקדם, אלא גם לדעת מתי לעצור ולהקשיב.

בפרק הזה אנחנו חוזרות לרגע המיוחד ביום ה-50 למלחמה – מפגש מכונן שבו הבנו שאנחנו לא רק מתמודדות, אלא גם יוצרות תוך כדי משהו חדש שגדול מסך חלקיו.

זה סיפור על ריפוי, על שותפות, ועל חיבור נשי עמוק שמסמל את היכולת שלנו לקום מתוך ההריסות ולפרוש כנפיים ממש כמו עוף החול.

האזנה משמעותית לכן חברות, ממש נשמח שתשתפו את הפרק, תגיבו לנו ותספרו מה היה לכן חזק במיוחד. תודה שאת כאן איתנו במסע הזה.

----

לפודקאסט ״בראשית״ >

לאינסטגרם של שרון שגב >

לפודקאסט ״הבית האופטימי״ >

לאינסטגרם של שירלי אבנון קרייזל >

לאינסטגרם שלי >