איזה כיף לי לשתף אתכן בפרק שהקלטתי עם ליאור רותם גורדון ולי-אור סלע - שתי נשים מדהימות שהחיבור ביניהן יצר את "היברידיות". הן לא רק מדברות על שיתופי פעולה וחיבורים אנושיים - הן מדגימות סוג חדש של מנהיגות שמבוססת על אותנטיות, שקיפות ואומץ להיות פגיעות.

היברידיות”, הן מביאות גישה חדשנית ומרעננת לעולם הקהילות הדיגיטליות. הן משלבות את העומק של הנחיית קבוצות מסורתית עם ההבנה של המרחב הדיגיטלי, ומלמדות איך להוביל קהילות בדרך שיוצרת חיבורים אמיתיים גם מעבר למסך. זו בדיוק הסיבה שרציתי להיפגש איתן - להבין איך אפשר להיות מנהיגים אותנטיים בעידן הדיגיטלי.

בשיחה שלנו, הן חולקות תובנות עמוקות על המנהיגות החדשה שהעולם צריך היום - כזו שלא מפחדת להודות כשהיא לא יודעת, שמשתפת בתהליכי קבלת החלטות, ושיודעת ליצור מרחב שבו כל אחד יכול להביא את עצמו. הן מדברות בכנות על האתגרים בדרך ועל הכוח שיש בשותפות אמיתית.

איך לוקחים את הקסם של מפגש פנים מול פנים ומתרגמים אותו למרחב הדיגיטלי? איך יוצרים מרחב שמאפשר אותנטיות ופגיעות? איך מובילים בעידן הדיגיטלי בצורה אנושית ומחברת? ואיך בונים קהילה שהיא הרבה יותר מסתם קבוצה בפייסבוק?

בפרק הזה תמצאו אוצר של תובנות מקצועיות על בניית קהילות, לצד שיחה כנה ואותנטית על האתגרים של נשים בעולם העסקי, על החשיבות של תמיכה הדדית, ועל איך אפשר להצליח בלי לוותר על מי שאנחנו.

אני מזמינה אתכן להאזין לשיחה הזאת שהיא לא פחות משיעור בחיבור אנושי אמיתי, בשותפות, ובאומץ להיות מי שאנחנו. תהנו!!

המסע שלי עם דימוי גוף, אוכל, וקבלה עצמית התחיל הרבה לפני שהבנתי כמה הוא מהותי בחיי. כילדה גבוהה מהרגיל, תמיד הרגשתי "שונה". הסביבה הגיבה בהערות על איך שאני נראית, על הבגדים שלי, ועל "איך דברים אמורים להיות". המשפטים הקטנים ששמעתי, כמו "את לא צריכה את זה," ליוו אותי שנים רבות, מבלי שהבנתי את השפעתם על הדרך שבה ראיתי את עצמי ואת הגוף שלי.

שנים רבות עסקתי בשינוי אידאל היופי – ניסיתי לשנות את העולם שמחוץ לי. אבל היום אני מבינה שהשינוי האמיתי חייב להתחיל מבפנים. כשאנחנו מחוברות לעצמנו, הכל מתחיל להתחבר – דימוי גוף, מערכות היחסים שלנו, והמסרים שאנחנו בוחרות להעביר הלאה.

את שרי גל רוזנבלום, פסיכולוגית מלאת חוכמה ורגישות, הכרתי כשהשתתפה בקורס "פודקאסט משלך", שם התחברנו כמובן סביב השיח על נשיות ודימוי גוף. שרי הקימה את הפודקאסט שלה ״בחזרה לבסיס - הורות בעיניים טובות״, וכאן היא מתארחת אצלי ב"ג'וסיטוק".

אחת המתנות הגדולות שקיבלתי במרחב הפודקאסט היא האפשרות לקיים בדיוק את השיח שאני זקוקה לו ברגע נתון . שרי לימדה אותי על משולש ההתקשרות בין הורה, ילד ואוכל וזה היה ממש סשן טיפולי בשבילי! (ותודה על זה שרי!)

אין על הרגעים שבהם הנקודות מתחברות – כשפתאום ברור איך כל החלקים במסע שלנו מתכנסים למקום הנכון.

אני מזמינה אותך להצטרף אליי, להקשיב, ולראות איך גם אצלך הכל יכול להתחבר – מבפנים. 🍒

לאינסטגרם של שרי גל רוזנבלום >>>

לפודקאסט ״בחזרה לבסיס״ >>>

עריכה: שני גלבע

את עמית פגשתי לראשונה במפגש חיבורים, הוא היה הגבר היחיד. מה שהיה מעניין במיוחד זה שזה בכלל לא הפריע לו. הוא פשוט מתעניין בעולמות תוכן האלו ואין לו שום בעיה עם זה שהוא הגבר היחיד במרחבים האלו.

עמית מסטצ'קין מתעסק באוכל, קולינריה וקיימות, אבל ברור שזה הרבה יותר מזה. היחסים שלנו עם האוכל שאנחנו אוכלים, היחסים שלנו עם עצמנו ועם אחרים סביב אוכל.

הפתיע כמה שחשבתי שאני יודעת, וכמה יש עוד ללמוד!!! זה פרק שגרם לי לעצור ולחשוב על איך אני חיה – על הקצב שלי, על הבחירות שלי, על איך אני יכולה לעבוד פחות, לבשל יותר, לחסוך במקום הנכון ולאפשר לעצמי את מה שהכי מדויק לי.

עמית מביא גישה מעוררת השראה על צמצום בזבוז מזון, אבל זה הרבה מעבר לזה: הוא מדבר על מערכות יחסים שאנחנו בונים דרך אוכל, על איך צבעים בצלחת יכולים לשנות את מצב הרוח, ואפילו על איך נוכל למצוא רגעי שקט בתוך הכאוס של החיים המהירים.

בפרק הזה, דיברנו על החיבור בין צרכים, ערכים ותשומת לב – בין מה שנמצא במקרר למה שנמצא בלב. בעיניי, זה לא רק פרק על אוכל, אלא על איך ליצור חיים מלאים ומשמעותיים מתוך הדברים הכי פשוטים ושל הימיום של החיים.

אני מזמינה אתכם להקשיב ולהתחבר לתובנות של עמית, ואולי גם לעצמכן...

לאינסטגרם של עמית מסטצ׳קין >>>