検索キーワード： 著者 "David Grossman" すべてのカテゴリー

זוכה פרס ספיר לספרות לשנת 2001. 'מישהו לרוץ אתו' הוא סיפור מתח, וחיפוש, ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש-עשרה, נעקר משגרת-יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת-סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים – והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו – סיפורה של תמר, נערה בודדה וסוערת, שנלכדה בסבך של עולם אפל ומסוכן, ונאבקת בו באומץ. לתמר תוכנית-הצלה נועזת, כמעט מטורפת, ולאסף הנדהם והמוקסם אין ברירה אלא להילכד איתה בסיפור שלה, לרוץ איתה עוד לפני שהוא פוגש אותה ממש.

סיפור מעורר מחשבה לכל הגילאים על גזענות, על פחד מן הזר וכמה חשוב להכיר באמת את מי שהכי מפחיד אותנו – אולי נגלה שהוא בעצמו מפחד מאתנו ושבעצם אין לנו שום סיבה לחשוש... הגר אפק-לוי, כוכב העיר

אף אחד לא יודע, אבל איתמר יכול ללכת על קירות. ולא רק ללכת על קירות, אלא גם להכנס לתמונות ולחוות חוויות מרתקות.

באחד השבילים של הספארי מתפנצ'ר הרכב של אבא של גידי. האב ובנו נתקעים במרחב הפרוץ הזה, וגידי – חרף דרישתו של אביו – מתרחק מהמקום, כאשר קופיף מופיע ומושך אותו יחד איתו אל צמרת עץ. האב המבוהל עולה גם הוא אל העץ וכדי למנוע מבנו לזוז וליפול ומתחיל לספר לו סיפור: מעשייה שובת לב על חברות קדומה ומדומיינת בין

לאמא של איתמר יש בטן שמנה. אמא של איתמר בהריון. מה יש לה בבטן? איזה מין אח יצא ממנה? שפן, כדור, שוקולד?

ערב ירד על הספרי. שני ארנבים, ישבו גב ל גב על השא, לעסו גבעולי עשב, ופטפטו. ״אני מכרח לשבור שיא,״ אמר פוז, הארנב הקטן. ״בשביל מה לך?״ שאל עמיקוד, אחיו הבכור. ״בשביל להיות הכי טוב במשהו״ ענה פוז. ״ לא תצליח,״ אמר עמיקוד, ״ראשית כל, כי אני תמיד אהיה יותר טוב ממך, ושנית, כי כבר שברו את כלם.״ ״את כל

גם איתמר רוצה לקבל מכתבים כמו אמא ואבא. אבא אומר לו שאם הוא יכתוב לאמא ולו מכתב, הם מיד יענו לו, אבל איתמר עוד לא יודע לכתוב... בעיה. אבל אז, היה לו רעיון יפה ונפלא..

בערב, אחרי האמבטיה, אבא של רותי יוצא מחדר האמבטיה, והוא מחזיק בידיו מגבת כחולה ענקית, והמגבת מתפתלת ומתנועעת ואבא אומר לעצמו בקול רם: "עוד פעם החברים שלי מיפן שלחו לי ג'ירפה! כל יום הם שולחים לי ג'ירפה חדשה.

סיפורו של דויד גרוסמן נוגע בסוגיית החרדות והפחדים הגלומים בכל ילדה וילד, בייחוד באשר לדמויות המרכזיות בחייהם. בספר, מטפל גרוסמן בעדינות וברגישות בעולם הפחדים ומציע אפשרויות לחשיבה אחרת, והבנה כי העולם גדול ומפחיד, אך לצדו יש מי שדואג לנו.

בירושלים של סוף שנות החמישים נחלץ מומיק בן התשע, בנם היחיד של זוג ניצולי שואה, לשחרר את הוריו מסיוטיהם. באומץ של מי שאין לו ברירה הוא נאבק לשחרר את ארץ שם מתוך שתיקותיהם, מרסיסי הזיכרונות שלהם, מסיפורי ילדים שהוא מכיר, ומן המיתוסים הישראליים של השנים ההן. הוא נלחם למען הוריו, ועיקר מאבקו הוא בחיה הנאצית, זו שטרפה את חייהם, זו שיכולה לצאת מכל חיה "אם רק יתנו לה את הטיפול המתאים ואת האוכל המתאים"

ספר ייחודי ומרגש זה יתחבב מיידית על הילדים, ויצליח למצוא את דרכו גם ללב המבוגרים.

מכל בני המשפחה, רק האח הגדול של אורי הקטן מבין מה הוא אומר - מצחיק ומשעשע.

"ולמחרת, לפני שהתחיל הבוקר, הן רכבו על האופניים, מלכת השמש מלפנים ונסיכת השמש מאחור."

Per i bambini non c'è differenza tra magia e realtà, perché entrambe sono inspiegabili e meravigliose. Così trascinano i genitori in grandi scoperte di cui loro non si sentivano più capaci. Le avventure che ne nascono creano tra grandi e piccoli un legame fortissimo, che Grossman racconta in storie che avvolgono i lettori con semplicità e tenerezza: come quella di Ruti che una mattina non vuole alzarsi per andare all'asilo.

Mentre il papà cambia la ruota alla macchina nel bel mezzo dello zoo-safari, Gidi ne approfitta, e in un attimo eccolo sul ramo di un albero altissimo a dondolare le gambe insieme a uno scimmiotto. Al papà non rimane che convicerlo a scendere con una storia: la storia di quando il cielo e la terra dovevano ancora decidere chi sarebbe stato sopra e chi sotto e le foreste si libravano lente nell'aria. Una fiaba bellissima che ricomincia proprio quando sembra finita. Età di ascolto: da 7 anni.

David Grossman, da sempre convinto sostenitore di una coesistenza tra Israele e Palestina, non si è mai sottratto dal commentare e analizzare la complessa relazione tra i due popoli. Questo libro raccoglie alcuni degli interventi più urgenti e militanti, in cui Grossman analizza la parabola politica di Israele, guardando con occhio critico alle azioni del governo e della classe dirigente del suo Paese: un Paese che gli appare oggi più vulnerabile che mai, per colpa delle correnti estremiste e della decadenza di quei valori democratici che lo rendevano uno stato davvero ebraico.