פורטו-ריקו היא טריטוריה מיוחדת ללא ריבונות מלאה, אחת מיני רבות בעולם. בספרו "מדינה אחת" מציע שגריר ארה"ב לשעבר, דיוויד פרידמן, לאמץ את המודל הזה כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשיחה עם ד"ר רות קבסה-אברמזון, מומחית לענייני ניהול וממשל וחוקרת הקשר בין אתוס למשילות, ניסינו להבין מה עומד מאחורי המודל החדש, מדוע החידוש המשמעותי יותר בספר הוא בכלל הגישה התיאולוגית-מדינית שבה נוקט פרידמן, ואיך כל זה מתקשר למשבר הערכים במגזר הציבורי בישראל?

קישור למאמר הביקורת שכתבה רות אודות ספרו של פרידמן "מודל פורטו-ריקו" יצורף בהמשך כאשר יעלה לאתר.

עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

התיישבנו לשיחה עם משה קופל כדי לדבר על המאמר החדש שכתב לנו, ובדרך נגענו בשלל נושאים: מדוע הרפורמה המשפטית הייתה מוצדקת, היכן היו הטעויות, מה באמת עומד לדעתו מאחורי מחנה המחאה (ספוילר: זו לא אי הסכמה מקצועית בענייני משפט), ומדוע הוא חושב שהדרך לשלטון העם אומנם ארוכה, אבל בסוף נגיע לשם.

קישור למאמר: https://hashiloach.org.il/people/

עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

עד כמה משמעותי מסמך רוח צה"ל, שמחולק לכל טירון בצבא ונדחף למעמקי התיק? על פי חוקרי מרכז יכין, הרבנים יאיר קרטמן ויעקב יקיר – משמעותי מאוד. תוכניות צבאיות שמתבטלות, מבצעים שמסכנים חיי חיילים ואף פסקי דין המרשיעים חיילים בהסתמך על המסמך.

בשיחה איתם חזרנו אחורה לתקופה שבה נוסח וגובש הקוד, ועמדנו על תפיסת העולם שעדיין עומדת בבסיסו. תפיסה שלפיה מלחמה צודקת היא רק כזו המגנה על חיי פרטים המאוימים באופן מידי ומוחשי. תפיסה לפיה יש להגן על אזרחי האויב הבלתי מעורבים גם במחיר סיכון חיילינו. ניסינו לברר האם הקוד האתי מחזק או רק משקף תפיסות אלו? ומהי האלטרנטיבה המוסרית?

לקריאת המאמר, עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

התקציב הביטחוני נוסק, המילואימניקים ממשיכים לשרת, הצפון דורש שיקום, הכלכלה הישראלית ממשיכה להיחנק על ידי ועדי עובדים וקבוצות אינטרסים, ולא ברור כמה זמן הקטר של ההיי-טק יצליח למשוך לבדו את שאר הקרונות החלודים. שיחה עם ריקי ממן על החשיבות של התנעת רפורמות לשחרור הכלכלה הישראלית, לפני שיגיע המיתון, ולא אחריו.

המאמר שכתבה ריקי לגיליון 35: https://hashiloach.org.il/the-day-after-in-the-economy/

עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

ד"ר חנה השקס רצתה לכתוב על הבשורה של חיבור על בסיס אמונה בעולם מערבי-ליברלי, ואז הגיע ה-7 באוקטובר. בפרק הזה שוחחנו עם השקס על הטעם שהיא עדיין רואה במפגשים הבין-דתיים ועל הדרכים להתגבר על פערי חזון משמעותיים. בעיקר ניסינו להבין באיזה אופן השבתו של אלוהים לשיח המוסרי עשויה לסייע באתגרים הקשים שבפתחנו. מקווים שתהנו.

הראיון התקיים בעקבות המאמר "מפגש באוהל אברהם" שהתפרסם בגיליון 40 של 'השילוח'.

עשוי מנוי להשילוח!

https://hashiloach.org.il/subscription/

בשבועות האחרונים צף ועולה דיון פנים ימני: האם יש להמשיך בנחישות במהלכי התיקון שנתפסים כמוצדקים וראויים (רפורמה משפטית, פיטורי יועמ"שית, פיטורי ראש השב"כ), או שמא, לאור החשש משבירת הכלים, ולאור האיומים משמאל על הנכונות לשבור את הכלים, ראוי שהימין ינהג באחריות ויתקפל? יש מי שאומרים שזו התנהלות אחראית, יש מי שאומרים שזו התנהלות תבוסתנית. גם אנחנו מצאנו את עצמנו מתלבטים.

לידידנו אלון שלו יש עמדה ברורה בעניין (שנוסחה גם לאחרונה במוסף שבת של מקור ראשון, במאמר שכותרתו "ההתעקשות על הרפורמה המשפטית היא המקבילה המודרנית לנביאי שקר"), ואנחנו החלטנו להזמינו לשיחה כדי לשמוע וכדי לאתגר.

הלאה בנחישות אל התיקון, או אחורה כדי להיערך מחדש, ולתקן ביום אחר?

נדמה שהמתיחות סביב מערכת המשפט בפרט ושיטת המשטר הישראלית בכלל – כאן כדי להישאר. הפעם ישבנו לשוחח עם עו"ד יחיאל אורן-הרוש בעקבות מאמרו "הרפורמה המשפטית: כתב הגנה" וניסינו להבין: מדוע לדעתו שימורה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית אינה קשורה בסמכויותיו הנוכחיות של בג"ץ? מדוע טיעון "עריצות הממשלה" של מתנגדי הרפורמה אינו משכנע דיו? ובאיזה אופן דעתו על הרפורמה בכל זאת השתנתה מאז שפרצה מחאת הנגד?

המאמר: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

שיחה עם ד"ר יואב שורק, לשעבר העורך הראשי של השילוח, על ספרו החדש, "מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות", שעוסק בדמותו של הרב משה שמואל גלאזנר, שהוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.

הספר: https://www.shazar.org.il/product/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/